השגת מטרות
לא מעט פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים שאנחנו יודעים בוודאות שאינם טובים עבורנו.
אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו צריכים להפסיק לאכול יותר מדי ועדיין ממשיכים לעשות את זה
אנחנו נשארים במערכות יחסים שפוגעות בנו, אף על פי שאנחנו יודעים שהיינו צריכים לסיים אותן מזמן
אנחנו עובדים קשה מדי ומשלמים מחיר גבוה על כך למרות שהבטחנו לעצמנו להפסיק
אנחנו עוזרים לכולם ושמים את עצמנו בסוף למרות שאנחנו יודעים בוודאות שזה לא נכון עבורנו
איך זה יכול להיות? מה גורם לנו לפעול הפוך ממה שאנחנו תוספים כנכון עבורנו?
הסיבה הראשונה לכך היא, שאנחנו לא באמת מאמינים שיש לנו אפשרות להשיג את מה שאנחנו רוצים. לעיתים קרובות זה נובע מהאמונה שאנחנו לא ראויים מספיק כדי לקבל דבר טוב יותר ממה שכבר השגנו. מכאן, הרעיון לפיו הדרך תהיה רצופת קשיים נראה לנו הגיוני.
אנחנו מאמינים למשל, שרק דרך קושי נקבל את מה שאנחנו רוצים כי "מה שבא בקלות הולך בקלות"
אנחנו מאמינים שיש לנו "שיעורים" כביכול שעלינו לעבור לפני שנזכה להצליח
אנחנו מאמינים שרק אם נהיה רזים/יפים/עשירים/במערכת זוגית (השלימי את החסר) נשיג את מה שנרצה ונהיה מסופקים.
רק מה, זה בדיוק להפך. כדי להיות מסופקים באמת, עלינו תחילה לשחרר את הרעיונות האלה. סבל לאורך זמן לא באמת גרם למישהו להיות מאושר… למעשה, כל עוד אנחנו עדיין מאמינים שזה כך נישאר תקועים.
הסיבה השנייה לכך שאנחנו מוצאים את עצמנו ממשיכים לעשות הפוך ממה שנכון לנו היא שבתת המודע שלנו קיימת הבנה שבאותה מידה שהדבר פוגע בנו אנו מפיקים ממנו תועלת.
אבסורד ככל שזה נשמע, אנחנו משיגים ממנו משהו שאנחנו רוצים…
אנחנו מעדיפים להישאר במערכת יחסים פוגענית העיקר לא להיות לבד
אנחנו מעדיפים לְרַצות אדם אחר על מנת להימנע מעימות עמו
אנחנו מעדיפים לקבל מאוכל את הסיפוק הרגעי שהוא נותן לנו מאשר להתמודד עם הכאב בלעדיו
איך נדע שזה נכון? פשוט, כל עוד אנחנו ממשיכים לעשות משהו שאנחנו טוענים שמזיק לנו זה אומר שבתוך תוכנו אנחנו מבינים שכרגע הוא נותן לנו יותר מאשר "לוקח". ככה אנחנו בנויים.
הפיתרון:
לשנות את האמונות שגורמות לנו לעמוד במקום ומונעות מאיתנו ליצור שינוי למרות שאנו רוצים בו.
מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון וסך החוויות שאספנו גרמו לנו להאמין ש"זה מה יש" ומכאן הביאו אותנו להוריד את הסטנדרט על פיו נחיה את חיינו ונממש אותם.
האמונה הכי חשובה שניתן להתחיל בה – לשנות את מה שאנחנו מאמינים שאנו ראויים לו. אם נדע שמגיע לנו הטוב ביותר, מה הסיכוי שנבחר במשהו שהוא פחות מכך?
למעשה, במקומות בהם אנחנו מרגישים שהתפשרנו נרגיש כאב ונמנע מעצמנו להיות מאושרים.
אם נאמין שאנחנו ראויים ליותר בקשרים שלנו, לא נכניס לחיינו אנשים שפוגעים בנו או נעצור אותם מיד כשהם יעשו זאת.
אם נאמין שמגיע לנו גוף בריא וחזק – נהיה בררניים יותר לגבי מה שאנחנו מכניסים לתוכו וכך הלאה.
אם נדבוק ברעיון שלעולם לא נשתנה, נישאר במָקום ונמשיך ליצור את אותה מציאות שגורמת לנו קושי.
איך מתחילים?
♦ תחילה, היי כנה עם עצמך. אל תספרי לעצמך סיפורים ש"המצב לא כזה נורא" כשהמציאות מראה אחרת. ככל שתתכחשי לדבר, כך תאריכי את הסבל שנגרם לך ממנו.
♦ אהבי את עצמך מספיק בשביל שתרצי לעשות שינוי. אם תאמיני שאת גם ככה לא ממש "שווה" למה שתרצי להשקיע בעצמך?
הכיני רשימה של כל מה שאת מאמינה שאת ראויה לו כולל כל הדברים שאת לא מוכנה לקבל יותר – יחס מזלזל מצד אחרים, מינוס קבוע בבנק, עודף משקל וכו'.
בחרי דבר אחד מהרשימה בו תרצי להתחיל והתחייבי ליצור בו שינוי. פרטי לעצמך איך השינוי הזה יכול לקרות כולל פעולות קטנות שאת יכולה להתחיל לעשות במיידי.
גם אם את מרגישה מיואשת או חסרת אונים בשלב זה בחייך, דעי שאין סיבה להמשיך ולסבול. הדרך לשמחה וסיפוק היא דרך ללא פשרות ויש להתמיד בה. אל תלקי את עצמך בימים בהם את מצליחה פחות – זה יוביל אותך לתסכול וירידה במוטיבציה ויחזיר אותך לאותה נקודה בה התחלת אם לא גרוע יותר…
לא משנה מה ההרגל או המצב אותו את רוצה לשנות, חשוב שתגדירי לעצמך למה את רוצה לעשות את השינוי. הסיבה צריכה להיות מספיק חזקה כדי לגרום לך להצליח להתקדם. אם לא מצאת סיבה מספיק ברורה ומשכנעת, זה לא יעבוד. זה אמור לשמש עבורך כעוגן גם בימים בהם תרגישי שאת מתקשה לדבוק בשינוי.
בין אם זה בכוחות עצמך או בקבלת עזרה מאחרים, מצאי את הדרך שלך לגרום לזה לעבוד. את חייבת את זה לעצמך.
שלך,
יפית.
במשך לא מעט זמן נתנו לפחדים שלנו לשלוט בנו ולמנוע מאתנו לפעול להגשמת החלומות שלנו.
לפעמים הפחד מכישלון כל כך חזק, שאנחנו מוצאים את עצמנו מאפסנים את החלומות שלנו הרחק מהתודעה שלנו כך שלא יכאב לנו כל כך. לאלו מאתנו שלא מצליחים לעשות את זה, תחושת הכישלון מלווה אותנו ביומיום, מזכירה לנו שכל יום שעובר לא יחזור .
אבל מה אם נסתכל על הפחד מכישלון מנקודת מבט אחרת לגמרי? מה אם זו רק דרכו של היקום להודיע לנו כיצד אנחנו מתקדמים כדי שנוכל להסיק מסקנות וללמוד, לשנות כיוון, להאט או להגביר את הקצב?
כל צעד קטן שאנחנו מאפשרים לעצמנו לקחת פותח בפנינו את הדלת לחיות את חיינו במלוא עוצמתם. שאר הדרך מתגלה רק כשאנחנו פוסעים בה ולא הרחק ממנה.
לפעמים אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, רוב הזמן לא. יחד עם זאת, ההליכה בנתיב האישי שלנו והגשמת החלומות שביקשנו לעצמנו תוך שאנו מתכננים כבר את המטרות הבאות, הם אלה שהופכים את החיים למעניינים כל כך ולמשהו ששווה לקום בשבילו כל יום מחדש.
(כדי ליצור את המציאות שאת רוצה)
לימדו אותנו שעלינו לחיות את החיים לפי התנאים שלהם ולא על פי רצוננו.
הסבירו לנו שוב ושוב ש"זה מה יש" ושהגשמת חלומות זה עניין לילדים.
עם כאלה נתוני פתיחה מרשימים, למדנו לצמצם את עצמנו ולהתפשר.
הבנו שאין סיכוי שנקבל את כל מה שאנחנו רוצים, אז עדיף כבר להוריד ציפיות.
עם הזמן שמנו בצד את חוסר הסיפוק שלנו מהמצב והמשכנו בחיינו.
או לפחות כך חשבנו…
אחרי זמן מה, בתוך תוכנו, התחיל להתעורר איזשהו קול פנימי.
הוא החל לדבר אלינו בצורת מחשבות ותחושות של "נמאס לי",
אני עייפה מ…" ו"כמה עוד אפשר…"
תפקידו היחיד היה להזכיר לנו את מה שניסינו לשכוח, את האפשרות
שלחיים יש הרבה יותר מה להציע לנו ממה שהורגלנו לחשוב.
עם הזמן, הקול הזה הלך וגבר עד שכבר לא יכולנו להתעלם ממנו.
אבל איך ממשיכים מפה? איך מתגברים על כל רעשי הרקע ועל כל האנשים
שחושבים (הרבה פעמים בתום לב) שהם יודעים מה הכי טוב עבורנו?
איך יוצרים חיים שנאהב לחיות ושתלויים אך ורק בנו?
מתמקדים בשאלה אחת ויחידה:
מה הייתי אוהבת?
מה הייתי אוהבת להיות?
מה הייתי אוהבת ליצור?
מה הייתי אוהבת להגשים, לקבל, לנסות ולהרגיש?
כל דבר שקיים בחיינו כיום – קדמה לו מחשבה. שולחן, בית, רכב, כסף, מערכות יחסים –
את כולם ביקשנו לעצמנו קודם במחשבה ואז יצאנו לממש אותה בדרכים שונות.
למעשה, כל דבר בעולם הזה נוצר או התגלה בעקבות מחשבה והשראה.
לכן, ככל שתשאלי את עצמך את השאלה מה הייתי אוהבת? ותשלבי אותה
בכל עשייה שלך, תגלי שאת נעשית יותר ויותר ממוקדת במה שאת רוצה שיהיה בחייך
ובמה שאת רוצה לשנות.
כבר לא תוכלי להתעלם מהקול הפנימי שלך ולהתפשר. וכשאין מקום לפשרה – אין דבר
שיכול לעצור אותך.
אם כל דבר שיצרת בחייך התחיל קודם במחשבה, למה לא לכוון אותן למה שאת רוצה?
אז מה היית אוהבת?
מה היית אוהבת להרגיש כשאת קמה בבוקר? במה היית אוהבת לעסוק?
איזו מנה היית אוהבת לקבל במסעדה בה את מבקרת? מה היית אוהבת שיהיה
במערכות היחסים שלך עם אנשים? איזה עוד דברים היית אוהבת להכניס לחייך?
מה גורם לך להרגיש טוב?!?
התעסקי אך ורק בשאלה 'מָה הייתי אוהבת'. עם הזמן התשובה ל'איך ליצור אותו'
כבר תראה את עצמה.
היא תגיע בצורת השראה ברגעים שהכי לא תצפי להם ובמקומות שאפילו לא היית מעלה
על דעתך. כל שעלייך לעשות הוא להיות קשובה לליבך ולזהות אותה כשהיא מופיעה.
תארו לעצמכם לרגע שאתם זורעים זרעי שעועית באדמה. מצאתם חלקת אדמה קטנה, יצרתם בה חורים ומילאתם אותם בזרעים.
כשסיימתם השקיתם את האדמה וכך עשיתם כל יום-יומיים בהתאם לצורך.
לאחר כמה ימים, אולי קצת יותר, בקע נבט קטן מהאדמה. הוא נראה כמעט כמו כל שתיל אחר בשלב זה, למעט שוני כזה או אחר בצורת העלים.
ייתכן שנכון לרגע זה גיליתם כי לא כל הזרעים ששתלתם נבטו עדיין. יש סיכוי שחלקם גם לא ינבטו.
יש הרבה מן הלא נודע בתהליך השתילה. האם האדמה מספיק טובה? האם השקינו כמו שצריך? כמה מן הזרעים אכן ינבטו?
יחד עם זאת, יש דבר אחד שאותו אתם יודעים בוודאות:
אם שתלתם זרעי שעועית, לא תקבלו דבר מלבד שעועית
למה זה חשוב?
אם יש חלום או מטרה שאני רוצה להגשים בחיי, עליי לוודא היטב שאני שותלת את הזרע הנכון שייצור עבורי את התוצאה שאני רוצה.
אם אשתול אבטיח, לא אקבל מלון. אם אשתול חרצית, לא אקבל ורד.
פעמים רבות יש לנו רצון עז ליצור משהו חדש בחיינו, משהו חיובי שיעניק לנו תחושה טובה וסיפוק, יחד עם זאת, נראה שאנחנו "שותלים" במקומו משהו אחר לגמרי…
אנחנו כמהים לזוגיות, אבל מתמקדים בחוסר האהבה שאנחנו חשים. אנחנו רוצים ליצור שינוי בקריירה שלנו, אבל מתרכזים בפחד מהכישלון של התהליך. אנחנו רוצים לעשות יותר ספורט, אבל חושבים רק על זה שאנחנו אוכלים מעבר למה שצריך ולא עושים עם עצמנו יותר מדי…
ככל שהזמן חולף, אנחנו מקבלים בדיוק את זה, את מה ששתלנו בחיינו. אנחנו מקבלים את חוסר ההצלחה, את הפחדים ואת התקיעות. וככל שאנחנו חווים את זה – כך אנחנו ממוקדים בדבר יותר ויותר ואיכשהו המעגל הזה מתחיל להזין את עצמו בלי שנצליח להשתחרר ממנו…
אז איך יוצאים מהמעגל הזה?
אם יצא לכם פעם לנהוג בעקומה חדה במיוחד, בטח הרגשתם את הכוחות הפועלים על הרכב באותו רגע וידעתם שאם רק תעזבו את ההגה תיזרקו ממנה החוצה במהירות.
גם בחיים זה אותו הדבר. אם כבר מצאתם את עצמכם נעים במעגלים ללא אפשרות יציאה, הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להוריד תאוצה ובמקרה של מעגל התקיעות – להפסיק לזרוע הפוך ממה שאתם רוצים לקבל
לשם כך עליכם לעשות את הדבר הבא:
הפסיקו להיות ספציפיים לגבי מה שאתם לא רוצים (המציאות) והתחילו להיות ספציפיים לגבי מה שאתם רוצים
בהתחלה זה יהיה קצת יותר קשה זה נכון, אך ככל שתעשו את זה יותר תוכלו לגלות ש"העקומה" החדה שנקלעתם אליה הופכת להיות רכה יותר ויותר ויש מצב שאפילו תגלו שאתם יכולים לצאת ממנה לגמרי.
בשלב הראשון התמקדו אך ורק במחשבות על מה שאתם רוצים מבלי לעשות פעולות כלשהן. ברגע שההרגשה שלכם תשתפר והאנרגיה לפעול תעלה – צאו לדרך מחדש.
אם תתמידו לעשות זאת לפחות חודש, התוצאות להן ציפיתם לא יאחרו לבוא. רק שימו לב – באף שלב בדרך אל תפסיקו לשתול את הזרעים הנכונים בחייכם.
את יודעת מה את רוצה. למעשה, זה מעולם לא היה ברור יותר. את יכולה לתאר את זה לפרטי פרטים. את אפילו יודעת לומר איך זה נראה ומרגיש כשיש לך את זה. את ממוקדת יותר מאי פעם ובכל זאת… איכשהו נראה שלא משנה מה את עושה – את מושכת לחייך בדיוק הפוך ממה שאת רוצה…
במקום בן הזוג המתחשב איכשהו פגשת דווקא את זה שעסוק יותר בעצמו מאשר בקשר.
במקום העבודה שחלמת עליה מצאת את עצמך מתפשרת שוב על משהו שהוא "בערך" ו"ליד" מה שאת רוצה באמת.
במקום הכנסה קבועה וזרימת כסף לחייך נראה שהמינוס בבנק והחובות שלך רק גדלים…
נראה שכמה שאת רוצה את זה יותר – ככה זה מתרחק ממך.
איך זה יכול להיות? את חושבת לעצמך. איך ייתכן שככל שאני יודעת ובטוחה בדבר שאני רוצה ליצור בחיי כך נראה שאני מקבלת רק גרסה חיוורת שלו במקרה הטוב, או בדיוק את ההיפך במקרה הגרוע?!?
אז רגע לפני שאת מרימה ידיים, יש משהו שחשוב שתדעי:
בכל שלב בו את רוצה למשוך משהו חדש לחייך עלייך להיות איתו בהלימה אנרגטית מלאה
למה הכוונה?
המוח האנושי אינו יכול להיות בשני מצבים בו זמנית – איננו יכולים למשל לשמוח ולהתעצב בו זמנית, להאמין ולחשוד בו זמנית וכן הלאה. תמיד יהיה מצב נתון אחד בו נשהה והוא יהיה הדומיננטי באותו רגע.
בנוסף – דומה מושך דומה. אנשים כועסים למשל, לא אוהבים להיות מוקפים באנשים שמחים, לאנשים שנהנים קשה להיות בחברת אנשים שסובלים ומקטרים כל הזמן ולהיפך.
למעשה, אין ביניהם התאמה אנרגטית וכל אחד מהם נמצא במקום רגשי אחר.
לכן, אם נרצה למשוך שמחה לחיינו – לא נוכל לעשות זאת על ידי עצב.
אם נרצה למשוך כסף לחיינו – לא נוכל לעשות זאת על ידי התמקדות בחוסר
אם נרצה למשוך לחיינו אדם מתחשב ואוהב – לא נוכל לעשות זאת על ידי כך שלא נאמין שיש אנשים כאלה…
הבנת את הרעיון 🙂
דמייני לרגע סיטואציה בה הצלחת להשיג דברים שרצית בעבר. סביר להניח שתזהי שיותר משחששת שלא תצליחי הייתה בך תחושה פנימית נוספת, עוצמתית יותר, שנתנה את הטון ושגרמה לך להמשיך למרות הכול. אותה תחושה הייתה חזקה יותר בהשפעה שלה והיטתה את כף המאזניים לעבר "אני מסוגלת" מאשר לעבר "זה לא אפשרי". אותה תחושה אפשרה לך להמשיך ולעשות את מה שצריך על מנת להשיג את מה שאת רוצה אף על פי שלא הייתה לך דרך לדעת באותו שלב שזה אכן יצליח.
באותו זמן היית בהלימה מלאה עם מה שאת רוצה, כלומר הייתה התאמה מושלמת בין הרעיון או המטרה שלך לבין מה שהרגשת כלפיהם וכלפי עצמך.
אבל איך עושים את זה? איך מצליחים להיות בהתאמה אנרגטית למה שאני רוצה ליצור בחיי כשכל מה שאני מרגישה כרגע זה בדיוק הפוך?!?
אכן, פה מצוי האתגר הגדול.
יש כמה דברים שאת יכולה להתחיל ולעשות כבר היום:
במקום לחכות עד שתשיגי את מה שאת רוצה בשביל להרגיש טוב עם עצמך למשל, את יכולה להתחיל לדאוג לכך שתרגישי טוב כבר היום
במקום לחכות שיהיה לך יותר כסף בשביל שתוכלי להרגיש חסרת דאגות וחופשיה תוכלי להתחיל ולהתנסות בתחושות האלה כבר היום
שבי עם עצמך ותעני על שתי השאלות הבאות:
השאלה הראשונה: על איזה צורך הדבר שאני רוצה למשוך לחיים שלי אמור לענות? איזה תחושות הוא יגרום לי להרגיש? אהבה? שמחה? חופש? שלווה?
והשאלה השנייה: מה אני יכולה לעשות כאן ועכשיו בשביל להתחיל ולחוש את זה? מה אני יכולה לעשות מחר בשביל להרגיש את זה? וביום שאחרי?
צרי לעצמך רשימה ארוכה ככל שאת יכולה שתתאר את כל הדברים, גדולים כקטנים שאת יכולה לעשות כבר היום על מנת לחוות את כל התחושות שאותו חלום שאת רוצה להגשים אמור ליצור בחייך.
בצורה זו לא רק שההרגשה שלך תשתפר, את גם תגלי שנהיה לך קל יותר למשוך בצורה מדויקת בהרבה את מה שאת רוצה לתוך החיים שלך. יחד עם זאת, אין שום סיבה בעולם לחכות שמשהו יקרה בשביל שתוכלי להרגיש כמו שתמיד רצית. זה לא באמת קשור למטרה חיצונית או לאדם אחר – זוהי תחושה פנימית שאך ורק את יכולה ליצור אותה.
אז קדימה – למה את מחכה? שבי עכשיו והכיני את הרשימה שלך!
יש לך שאלות לגבי הנושא? תוכלי לכתוב לי אותן בתחתית הפוסט.
בהצלחה!
שמת לב שלפעמים נראה, שככל שאת רוצה להגשים משהו בחייך – כך הוא מתרחק ממך?
את רוצה את הדבר הזה בכל ליבך, למעשה נראה שאת רוצה אותו יותר מכל דבר אחר בחייך כרגע, את משקיעה בו המון זמן ואנרגיה ו- כלום… איכשהו נראה שככל שאת רוצה אותו יותר, ככל שאת משקיעה בו יותר מחשבה ותשומת לב, כך את מצליחה פחות ופחות להגיע אליו…
למה זה קורה?!?
אנחנו רוצים דברים כל הזמן. למעשה, מהרגע שיצאנו לאוויר העולם הזה התחלנו לשאוף לדברים. בתחילה, כתינוקות רכים, הזדקקנו בעיקר למזון ולתחושות אהבה וביטחון. עם השנים התחלנו לשאוף ליותר.
חלק מהשאיפות שלנו היו פיזיות – בית גדול יותר, למצוא את עבודת חלומותינו, לרדת במשקל, ליצור זוגיות ועוד.
שאיפות אחרות היו קשורות לצורך להגשים את עצמנו, לחוש סיפוק ושמחה בחיים שלנו ולממש אותם במלואם.
תהא השאיפה אשר תהא, יש מכנה משותף אחד לכל התשוקות שלנו והוא – להרגיש טוב יותר עם עצמנו
אז איך ייתכן, שדווקא כשאנחנו רוצים ליצור משהו חדש בחיינו, או לשנות דבר מה קיים שכבר לא מיטיב עמנו וברור לנו לחלוטין שזה הדבר הנכון ביותר עבורנו ברגע זה, אנחנו בכל זאת לא מצליחים? למה זה פשוט לא הולך?
כי נקודת ההתחלה ממנה יצאנו להגשים את המטרה שלנו הייתה שונה.
האם את זוכרת רגע אחד בחייך בו הרגשת ששום דבר לא יכול לעצור אותך? למעשה זה היה כל כך מובן מאליו שאפילו לא היית צריכה לחשוב או להגיד את זה לעצמך? באותו רגע פשוט ידעת. לא היית זקוקה לשכנוע עצמי ובטח לא למישהו מבחוץ שיגיד לך את מה שכבר ברור לך – את הולכת לעשות את זה ואת הולכת להצליח. לא הופתעת כלל שזה מה שאכן קרה.
הוודאות הפנימית שלך באותו רגע הייתה מוחלטת ואיכשהו היה נראה שהכול פשוט זורם.
ישנם שני גורמים עיקריים שיכריעו האם נצליח להגיע למטרה שלנו או לא:
1. מה שאנחנו מאמינים על עצמנו
הרבה פעמים אנחנו אומרים שאנחנו רוצים משהו אבל בתוך תוכנו אנחנו לא באמת מאמינים שזה אפשרי עבורנו. לדוגמה – אני מאוד רוצה לקבל קידום בעבודה אבל בתוך תוכי חוששת מאוד שלא אעמוד בציפיות. ברגע שיש סתירה פנימית מסוג זה, מה שיכריע זה "הקול החזק ביותר" שנשמע בתוכנו ולו נבחר להקשיב.
לא מצליחה להגיע למטרה שלך? בדקי עם עצמך היטב במה את באמת מאמינה.
2. מה שאנחנו מרגישים באותו רגע בו יצאנו להגשים את המטרה
יש שתי נקודות מוצא מהן אני יכולה לצאת ולהשיג משהו. הראשונה (והנפוצה ביותר לצערי) היא לרצות משהו כשאני בתחושה פנימית מתמדת של חוסר. חוסר באהבה, חוסר בכסף ועוד. זה דומה לרצון ליצור ארוחת גורמה כשרוב המרכיבים חסרים. מנקודת המוצא הזו אני ארגיש לא שלמה ואשקיע הרבה מאמץ כדי למשוך לחיי את מה שאני רוצה. במצב זה יש אפשרות גבוהה יותר שאכשל, או שאגיע ליעד כשאני מותשת וחסרת אנרגיה מהמאבק.
איך מזהים יציאה למטרה מתחושת "אין"? כשנראה שככל שאני רוצה את הדבר, כך הוא חומק ממני…
נקודת המוצא השנייה לעומת זאת, היא לצאת למטרה כשאני כבר בתחושה של "יש". אני מכירה במה שכבר ישנו בחיי, מודה על כך ורוצה להגביר עוד את תחושת ה"יש". מנקודת מוצא כזו דברים זורמים יותר בקלות מהסיבה הפשוטה – ברגע שאני מאמינה שכבר יש לי כל כך הרבה בחיי ואני יכולה רק להוסיף על זה, אין תחושה של מרדף או מאמץ בנוגע לשאר המטרות אותן אני רוצה להגשים.
הדבר העיקרי שני צריכה להשקיע בו הוא לשמר ולטפח את תחושת ה"יש". ככל שזה יהיה חזק יותר – כך אגיע למטרות שלי בקלות הולכת וגוברת.
אז מה איתך? מה את מאמינה על עצמך? מאיזו נקודת מוצא את יוצאת להגשים את החלומות שלך?
ספרי לי.
אנחנו חיות בעולם של הסחות דעת בלתי נגמרות: שיחות טלפון, וואטסאפים, מיילים ורשתות חברתיות… בנוסף לכל אלה אנחנו מנהלות אינטראקציות אינסופיות עם האנשים סביבנו כגון חברים, קולגות ומשפחה ונדרשות לטפל בעשרות דברים בו זמנית בחיים שלנו.
בתוך ה"רעש" האינסופי הזה ועודף הגירויים אנחנו לעיתים מתקשות ליצור זמן לעצמנו.
מחקר שנעשה באנגליה על 2000 נשים הראה ש- 75% מהן הרגישו שהן מקדישות זמן בעיקר לאחרים ולא מפנות מספיק זמן לעצמן, לרווחה האישית שלהן, לתחביבים ולקידום המטרות שלהן. נשמע מוכר?
הגורם העיקרי שנשא באשמה: מחסור בזמן
הגורם האמיתי: פוקוס על הדבר הלא נכון
מדענים טוענים כי המוח שלנו מעבד קרוב ל-400 בליון ביטים של מידע בשנייה (!) ומתוכם רק כ-2000 ביטים בערך משמשים אותנו על מנת לקלוט את העולם סביבנו ולתפקד בו. במילים פשוטות – אנחנו עסוקים רוב הזמן בסינון מידע מאשר בקליטתו, שכן רוב הסיכויים שלא היינו מצליחים לעמוד בעומס מידע שכזה. גם המידע הנקלט מאוחסן ברובו בתת המודע שלנו.
עכשיו דמייני לרגע שאת מנסה לצלם אובייקט כלשהו במצלמה שיוצאת מפוקוס ללא הפסקה, בשל תנודות אינסופיות של אובייקטים מחוצה לה. ככל שאת מנסה להתמקד, כך ההפרעות החיצוניות גורמות למצלמה לצאת מפוקוס ומונעות ממך לצלם תמונה ברורה וחדה. עכשיו חזרי רגע לחיים שלך. האם את סובלת מהסחות דעת חיצוניות כל כך רבות עד כדי כך שאת לא מצליחה להתמקד בעצמך? במה שחשוב לך? בחלומות ובמטרות שלך?
אם התשובה היא כן, קחי בחשבון שלאן שהפוקוס שלך ילך, שם האנרגיה שלך תהיה ומציאות חייך תיווצר בהתאם. ככל שהאנרגיה שלך תמוקד מחוצה לך בצורה לא מאוזנת, כך תתקשי לקדם את החיים שלך למקום בו את רוצה להיות.
באופן מפתיע, למרות שאנשים מצהירים שוב ושוב כמה היו רוצים לעשות שינוי בחייהם, רק מעטים באמת מצליחים לעמוד מאחורי מילתם. הרוב נסחף חזרה לשגרת החיים השואבת עד הרגע בו כאב ההחמצה גובר שוב ומחזיר אותם להתמקד בעצמם, או אירוע קיצוני משפיע על חייהם ומאלץ אותם לעשות שינוי. זו הסיבה שלמרות שאנשים קוראים לא מעט ספרי מודעות ועוברים סדנאות וקורסים, הם עדיין לא מצליחים ליצור את השינוי המיוחל ולהגשים את עצמם.
איך מחזירים את הפוקוס לחיינו?
בוחרים בערנות מלאה לאזן בין המיקוד הפנימי שלנו לחיצוני:
שלב I : נזהה אילו מוקדים בחיינו מסיחים את תשומת ליבנו וגוזלים את מירב האנרגיה שלנו ונטפל בהם.
שלב II : ננסח מחדש את המטרות שלנו בצורה מפורטת ככל האפשר.
שלב III : נזכיר לעצמנו שוב ושוב מדוע כל כך חשוב לנו להגשים את המטרות שלנו ולמה זה פשוט חייב לקרות.
שלב IV : נעשה כל שביכולתנו על מנת להישאר ממוקדות בדבר שאותו נרצה להגשים: נחשוב, נדמיין, נרגיש ונזכיר אותו לעצמנו בכל יום.
ככל שנתרגל מיקוד במטרות שלנו, כך יהיה לנו קל יותר לעבור לשלב הבא – ההגשמה שלהן.
אז לאן הפוקוס שלך הולך? כתבי לי בתגובות למטה.
שלך,
יפית.
המקום: מאחורי הקלעים של התוכנית The Voice, רגע לפני האודישנים.
הסיטואציה: נערה צעירה מספרת איך חבריה דאגו להוריד מעֵרכה באופן קבוע ולומר לה כמה היא אינה כשרונית מספיק בשביל לשיר.
היא סיפרה שהיא שם כדי להוכיח להם אחרת.
לרגע לא שמעתי אותה אומרת שהגיעה כדי להוכיח משהו עבור עצמה.
כמה חבל.
המקום: בית קפה.
הסיטואציה: פגישה עסקית. אשה כבת 45 מספרת לי כיצד הלכה ללמוד בצעירותה ראיית חשבון רק כי זה היה אחד מהמקצועות שנחשבו איכותיים ונחשבים על ידי הוריה שדאגו לעתידה הכלכלי.
מספר שנים אחר כך היא עזבה את ראיית החשבון ופתחה עסק משלה. לדבריה היא סבלה מכל רגע עד שעשתה את התפנית והלכה לעסוק בתחום שהיא אוהבת באמת.
במבט לאחור, היא מצטערת שלא עשתה את הצעד הזה מוקדם יותר.
סטטיסטית, רק 8% מהאנשים מגשימים את המטרות ששמו לעצמם בתחילת השנה. עצוב למדי.
העניין הוא, שאם נפחית מהנתון הזה את אחוז האנשים שעושים זאת עבור המטרות שלהם עצמם ולא כדי לעמוד בציפיות של אחרים, נקבל תוצאה נמוכה עוד יותר…
מדוע כל כך קשה לנו לאכזב אנשים אחרים?
כל התשובות בסרטון שהכנתי לך כאן למעלה.
באהבה גדולה,
יפית.
באחד הגלגולים הקודמים שלי, בעבר הלא כל כך רחוק,
הייתי מוצאת את עצמי לעתים קרובות מדי
בסמיכות לאנשים שואבי אנרגיה.
יכולת ההקשבה שלי והצורך לפתור לאנשים בעיות,
בשילוב הרצון להיות "בסדר" ולא לאכזב אף אחד,
הפכו אותי למטרה חביבה למדי על קהל זה.
מדובר באותם אנשים שעוד לפני שפגשתי אותם
הרגשתי כבדות ורצון לברוח כמה שיותר רחוק, בעוד
שאחרי הפגישה איתם הייתי זקוקה לזמן התאוששות…
ומה שהכי חרוט בי – זה התסכול והכעס הנלווה,
ספק על עצמי, ספק עליהם, על כך שלא עצרתי
אותם כשהרגשתי שזה כבר יותר מדי.
יותר מדי זמן שהשקעתי בבעיות של אנשים אחרים,
יותר מדי רגשי אשם שהם דאגו לטפח אצלי כשלא
הייתי מספיק זמינה עבורם לדעתם,
יותר מדי כעס עצמי על שנתתי לזה לקרות.
לקח לי כמה שנים טובות והחלטה נחושה אחת,
להצליח להפוך את הקערה על פיה ולהפסיק לשתף
פעולה עם אנשים שואבי אנרגיה.
זה דרש ממני לבחור בעצמי מתוך מקום אמיתי
ולא אנוכי ואילץ את הצד השני להתמודד עם
עצמו גם.
בסרטון שהכנתי לך תוכלי לגלות כיצד לזהות את
שואבי האנרגיה בחייך ואיך להתמודד איתם.
אם את יודעת שיש בחייך אנשים שליליים שנוטים
להוריד את האנרגיה שלך למטה ואת מוצאת את
עצמך שמה אותם בראש סדר העדיפויות, כך שלא
נותרו לך זמן ואנרגיה להגשמת החלומות שלך
הסרטון הזה הוא בדיוק בשבילך.
מחכה לשמוע את התגובה שלך 🙂
