יפית טאובר

לימדו אותנו להאמין שאם לא נעשה משהו גדול, מיוחד או יוצא דופן בחיינו אנחנו לא מספיק שווים. אמרו לנו שעלינו להגשים את הייעוד שלנו אחרת נהיה אומללים עד סוף חיינו.

מצד שני, פעמים רבות במהלך חיינו הזהירו אותנו לא לקחת סיכונים מיותרים וללכת על בטוח. על פי הלך הרוח הזה עלינו לעשות את "מה שמקובל" כמו ללכת ללמוד, למצוא עבודה בטוחה עם תנאים טובים, להתיישב ולהקים משפחה ובעיקר להפסיק לחלום על שטויות.

אנחנו חשופים למסרים הסותרים הללו כל כך הרבה זמן עד שהפסקנו להקשיב לקול הפנימי שלנו ולְמה שעושה לנו טוב. למדנו ללכת עם הזרם ופעמים רבות מצאנו את עצמנו מתפשרים על דברים שרצינו.

לאט לאט, עם השנים, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים לקום בבוקר לעוד יום שגרתי ולא מספק.

התחלנו ליהנות פחות מדברים שאנחנו יודעים שצריכים לגרום לנו אושר.

אנחנו מקטרים. הרבה.

אנחנו מרגישים שאנו חיים בפשרה ובבינוניות.

אנחנו מרגישים תקועים.

הספקנו כבר לשכוח שנולדנו חופשיים. כילדים לא היינו עסוקים בשאלה האם מה שאנחנו מבקשים אפשרי אלא מתי נקבל את מה שאנחנו מבקשים. ניסיתם פעם לומר לילד "לא"? זוהי תשובה שהוא לא מקבל בקלות וללא מאבק.

עם הזמן "אילפו" אותנו להוריד ציפיות. למדנו שלא כל מה שנרצה נקבל, בין אם זה מסיבות של מחסור בכסף, זמן או יכולת אישית. אחרי לא מעט אכזבות התחלנו לאמץ תפיסה ש"החיים קשים", "דברים אף פעם לא באים בקלות" ו"הצלחות קורות רק לאנשים אחרים".

כמעט וְויתרנו…

אבל מה אם התפיסה הזו מוטעית?

מה אם לחיות בעוצמה זה אומר ליצור את החיים שלנו באופן שיספק אך ורק אותנו?

"בדיוק כשם שנורות החשמל מפיצות אור בעוצמה ובגוון שונים אלה מאלה, כך גם אנחנו, מפיצים את האור שלנו בעולם הזה באופן שייחודי אך ורק לנו"

כדי לחיות את חיינו במלוא הפוטנציאל שלהם אין זה אומר בהכרח לצאת להציל את העולם או לעשות דברים "בגדול", אלא להפסיק לעשות אוטומטית את מה שכולם עושים ולהתחיל לשאול את עצמנו מה נכון לנו.

נועדנו לחלום וליצור. למעשה, כל מה שנמצא סביבנו נוצר ממחשבה והגשמה של מישהו. מהרגע בו יצאנו לעולם הזה ועד יומנו האחרון אנחנו שואפים למשהו. בין אם מדובר על חלומות גדולים או קטנים לכולם מכנה משותף אחד – לעשות אותנו מאושרים. כשאנחנו מתעלמים מהם אנחנו בעצם יוצאים נגד עצמנו ונגד הטבע האנושי שלנו. לחלום, ליצור, ליהנות ולהתחיל מחדש.

לחיות בעוצמה זה אומר ללכת עם הלב שלנו ולעשות את מה שעושה לנו טוב. לא מדובר בלהיות אנוכיים באופן שפוגע באחרים אלא ביכולת להרגיש מסופקים ומאושרים, גם אם זה לא תמיד תואם את מה שהסביבה מצפה מאיתנו.

איך עושים את זה?

♦ תחילה עלינו לעשות שלום עם החיים שלנו כמו שהם כרגע – מה שאנחנו אוהבים בהם ומה שלא. המטרה היא להפסיק לריב עם המציאות כמו שהיא, שכן מדובר בבזבוז אנרגיה משווע. מה שיש זה מה שיש ומנקודה זו אנחנו יכולים לבחון מה טוב בחיינו, מה היינו רוצים לשנות ולהחליט כיצד להתקדם.

♦ בשלב השני הפסיקי, ולו לזמן קצר, להקשיב לעצות של אנשים אחרים. גם אם את מוקפת באנשים חכמים שרוצים בטובתך, זכרי שהם פועלים על פי ראיית עולמם האישית אשר לא בהכרח מתאימה לשלך. מה שטוב עבורם לאו דווקא יעבוד עבורך. במקום זאת חפשי השראה אצל אנשים שחושבים כמוך ומחזיקים ברעיונות וערכים דומים.

♦ חיי ללא חרטות ורגשי אשם. מיקוד בהם רק ישאיר אותך תקועה במקום. הסיכוי שתצליחי להימנע לחלוטין מטעויות הוא בלתי סביר ולא רציונלי. מה שהיה היה ויש דברים שלא ניתן להשיבם. לעומת זאת, האפשרות ליצור דברים חדשים תמיד פתוחה עבורך. התרכזי בזה.

♦ הדבר החשוב ביותר והיחיד שאנחנו שולטים בו הוא הרגשות שלנו ולכן זהו הדבר החשוב ביותר בו עלינו להתרכז. כשאנחנו מצליחים למצוא ולהתמקד ביותר ויותר דברים שגורמים לנו להרגיש טוב בחיים שלנו, נהיה לנו קל יותר להתמודד עם העולם סביבנו ועם אתגרים שאולי יופיעו בדרך.

♦ למרות מה שלימדו אותנו – העובדה שיש לנו חלום חשובה הרבה יותר מלהגשים אותו. מרבית ההנאה והסיפוק מגיעים מהדרך למטרה שלנו ולא מהמימוש שלה, שההנאה ממנו נמשכת לזמן מוגבל וקצר הרבה יותר. זוכרת שהיית מעורבת באיזשהו פרוייקט שלא הפסקת ליהנות מהעשייה שלו הרבה לפני שהושלם? צרי לעצמך כמה שיותר חלומות חדשים.

♦ את אנושית. יהיו ימים שתצליחי בזה יותר ויהיו ימים שפחות. המפתח להצלחה פה הוא התמדה, נחישות והיכולת לראות את התמונה הרחבה. יש לך עוד הרבה שנים לחיות, אז מה זה עוד יום או שבוע בהם דברים לא קרו בדיוק כמו שרצית? אלו החיים שלך שאת חיה ולכן אין לך את הפריווילגיה לוותר.