שמחה

חופש. אחד המושגים היותר חמקמקים שיש. אנחנו יודעים לומר בוודאות שאנו חושקים בו, יחד עם זאת, נראה שלא קל להשיגו.

עבור אחד, חופש משמעו להיות בעל כסף ונכסים, עבור אחר – בעל זוגיות מפרגנת או קריירה מרתקת. אף אחד מאלה בסופו של דבר אינו באמת קשור לחופש. החופש האמיתי מגיע מהיכולת להיות מי שאנחנו, כאשר כל השאר – כסף, קריירה או זוגיות – הם פועל יוצא של זה.

חשבי לרגע, מהו חופש עבורך?

אנחנו חיים היום בעידן של שפע אדיר, טכנולוגיה מפותחת, הישגים מדעיים ותרבותיים, ידע עצום והיכולת הפוטנציאלית להשיג כמעט כל דבר ועדיין נשאלת השאלה, כמה אנחנו באמת חופשיים? כמה אנחנו חיים את האני שאנחנו ונמצאים בתחושת חופש ושחרור?

אנחנו נולדים חופשיים. כילדים רכים הכול נתפס בעינינו כאפשרי והאמנו שכל שעלינו לעשות הוא רק לבקש זאת. מגבלות לא בדיוק היו בלקסיקון שלנו. עם הזמן גדלנו להבין שזה לא בדיוק כך… יחסינו עם ההורים, הסביבה ובסוף גם עם עצמנו, עברו שינוי. למדנו שמצופה מאיתנו לחיות, להאמין, לדבר ולהתנהג בהתאם לבית בו גדלנו, לסביבה שלנו ולתרבות בה אנו חיים. בעצם, למדנו להבין שמי שאנחנו זה לא ממש מספיק…

אז למדנו להסתגל. פיתחנו אסטרטגיות מתוחכמות ו"לבשנו" תדמיות שונות על פי צורך. תדמית לעבודה, תדמית מול אנשים זרים או אל מול בן הזוג. התדמיות נועדו להגן עלינו מהכאב של ההבנה, שכנראה אנחנו לא מספיק טובים כמו שאנחנו. בנוסף, הן שומרות עלינו מהכאב שחווינו כאשר העזנו להביע דעה, להתלבש או לחשוב אחרת וחטפנו על זה. לאט לאט, התרחקנו מהכאב ובסוף – מעצמנו. העיקר להישאר מקובלים, אהובים ו"בסדר" על פי הגדרת הסביבה, "מרדימים" את עצמנו לאט לאט כדי להצליח להתמודד עם זה.

לעתים אנחנו עושים בזה עבודה כל כך טובה, שכבר התחלנו להאמין שהתדמיות שלנו הן אנחנו. אבל האני האמיתי שלנו שם, מוקף בגדרות שבנינו, בגבולות שאנחנו עצמנו יצרנו.

עם הזמן התחלנו להרגיש לא מחוברים לעצמנו, לא מאושרים, ויצאנו למסע חיפוש. חיפוש אחר עצמנו, אחר חופש אמיתי.

לימדו אותנו להאמין שאם נשיג דברים, למשל יותר כסף, נהיה חופשיים. אנו מוצאים את עצמנו במרדף תמידי אחר הדברים שאנחנו רוצים, מטרות ויעדים בלתי נגמרים שמשאירים אותנו עדיין בלתי מסופקים.

למעשה, אנחנו מנסים להשיג את מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים, וכל זאת בהתבסס על האמונות שפיתחנו לגבי מי שאנחנו. חופש אמיתי מגיע מהחיבור למי שאנו באמת, מנותק מכל התדמיות שיצרנו. הוא אינו תלוי בדבר מה חיצוני ובר חלוף ואיננו צריכים "להשיג" אותו. בדיוק כמו במשפט:

"לאן שלא תלך, שם אתה נמצא"

על מנת להתחבר לאני האמיתי שלנו, אין צורך לנסוע למקדש רחוק בהודו, למדוט 5 שעות ביום באדיקות או לקרוא אינספור ספרים רוחניים. עלינו רק לבחור מי אנו רוצים להיות בהתבסס על מה שיוצר בנו תחושת חופש ושמחה, ולחיות יומיום בערנות מלאה לדבר.

איך עושים את זה הלכה למעשה? תוכלי לגלות כאן

XOXO, יפית.