(כדי ליצור את המציאות שאת רוצה)
לימדו אותנו שעלינו לחיות את החיים לפי התנאים שלהם ולא על פי רצוננו.
הסבירו לנו שוב ושוב ש"זה מה יש" ושהגשמת חלומות זה עניין לילדים.
עם כאלה נתוני פתיחה מרשימים, למדנו לצמצם את עצמנו ולהתפשר.
הבנו שאין סיכוי שנקבל את כל מה שאנחנו רוצים, אז עדיף כבר להוריד ציפיות.
עם הזמן שמנו בצד את חוסר הסיפוק שלנו מהמצב והמשכנו בחיינו.
או לפחות כך חשבנו…
אחרי זמן מה, בתוך תוכנו, התחיל להתעורר איזשהו קול פנימי.
הוא החל לדבר אלינו בצורת מחשבות ותחושות של "נמאס לי",
אני עייפה מ…" ו"כמה עוד אפשר…"
תפקידו היחיד היה להזכיר לנו את מה שניסינו לשכוח, את האפשרות
שלחיים יש הרבה יותר מה להציע לנו ממה שהורגלנו לחשוב.
עם הזמן, הקול הזה הלך וגבר עד שכבר לא יכולנו להתעלם ממנו.
אבל איך ממשיכים מפה? איך מתגברים על כל רעשי הרקע ועל כל האנשים
שחושבים (הרבה פעמים בתום לב) שהם יודעים מה הכי טוב עבורנו?
איך יוצרים חיים שנאהב לחיות ושתלויים אך ורק בנו?
מתמקדים בשאלה אחת ויחידה:
מה הייתי אוהבת?
מה הייתי אוהבת להיות?
מה הייתי אוהבת ליצור?
מה הייתי אוהבת להגשים, לקבל, לנסות ולהרגיש?
כל דבר שקיים בחיינו כיום – קדמה לו מחשבה. שולחן, בית, רכב, כסף, מערכות יחסים –
את כולם ביקשנו לעצמנו קודם במחשבה ואז יצאנו לממש אותה בדרכים שונות.
למעשה, כל דבר בעולם הזה נוצר או התגלה בעקבות מחשבה והשראה.
לכן, ככל שתשאלי את עצמך את השאלה מה הייתי אוהבת? ותשלבי אותה
בכל עשייה שלך, תגלי שאת נעשית יותר ויותר ממוקדת במה שאת רוצה שיהיה בחייך
ובמה שאת רוצה לשנות.
כבר לא תוכלי להתעלם מהקול הפנימי שלך ולהתפשר. וכשאין מקום לפשרה – אין דבר
שיכול לעצור אותך.
אם כל דבר שיצרת בחייך התחיל קודם במחשבה, למה לא לכוון אותן למה שאת רוצה?
אז מה היית אוהבת?
מה היית אוהבת להרגיש כשאת קמה בבוקר? במה היית אוהבת לעסוק?
איזו מנה היית אוהבת לקבל במסעדה בה את מבקרת? מה היית אוהבת שיהיה
במערכות היחסים שלך עם אנשים? איזה עוד דברים היית אוהבת להכניס לחייך?
מה גורם לך להרגיש טוב?!?
התעסקי אך ורק בשאלה 'מָה הייתי אוהבת'. עם הזמן התשובה ל'איך ליצור אותו'
כבר תראה את עצמה.
היא תגיע בצורת השראה ברגעים שהכי לא תצפי להם ובמקומות שאפילו לא היית מעלה
על דעתך. כל שעלייך לעשות הוא להיות קשובה לליבך ולזהות אותה כשהיא מופיעה.
