לא מעט פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים שאנחנו יודעים בוודאות שאינם טובים עבורנו.
אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו צריכים להפסיק לאכול יותר מדי ועדיין ממשיכים לעשות את זה
אנחנו נשארים במערכות יחסים שפוגעות בנו, אף על פי שאנחנו יודעים שהיינו צריכים לסיים אותן מזמן
אנחנו עובדים קשה מדי ומשלמים מחיר גבוה על כך למרות שהבטחנו לעצמנו להפסיק
אנחנו עוזרים לכולם ושמים את עצמנו בסוף למרות שאנחנו יודעים בוודאות שזה לא נכון עבורנו
איך זה יכול להיות? מה גורם לנו לפעול הפוך ממה שאנחנו תוספים כנכון עבורנו?
הסיבה הראשונה לכך היא, שאנחנו לא באמת מאמינים שיש לנו אפשרות להשיג את מה שאנחנו רוצים. לעיתים קרובות זה נובע מהאמונה שאנחנו לא ראויים מספיק כדי לקבל דבר טוב יותר ממה שכבר השגנו. מכאן, הרעיון לפיו הדרך תהיה רצופת קשיים נראה לנו הגיוני.
אנחנו מאמינים למשל, שרק דרך קושי נקבל את מה שאנחנו רוצים כי "מה שבא בקלות הולך בקלות"
אנחנו מאמינים שיש לנו "שיעורים" כביכול שעלינו לעבור לפני שנזכה להצליח
אנחנו מאמינים שרק אם נהיה רזים/יפים/עשירים/במערכת זוגית (השלימי את החסר) נשיג את מה שנרצה ונהיה מסופקים.
רק מה, זה בדיוק להפך. כדי להיות מסופקים באמת, עלינו תחילה לשחרר את הרעיונות האלה. סבל לאורך זמן לא באמת גרם למישהו להיות מאושר… למעשה, כל עוד אנחנו עדיין מאמינים שזה כך נישאר תקועים.
הסיבה השנייה לכך שאנחנו מוצאים את עצמנו ממשיכים לעשות הפוך ממה שנכון לנו היא שבתת המודע שלנו קיימת הבנה שבאותה מידה שהדבר פוגע בנו אנו מפיקים ממנו תועלת.
אבסורד ככל שזה נשמע, אנחנו משיגים ממנו משהו שאנחנו רוצים…
אנחנו מעדיפים להישאר במערכת יחסים פוגענית העיקר לא להיות לבד
אנחנו מעדיפים לְרַצות אדם אחר על מנת להימנע מעימות עמו
אנחנו מעדיפים לקבל מאוכל את הסיפוק הרגעי שהוא נותן לנו מאשר להתמודד עם הכאב בלעדיו
איך נדע שזה נכון? פשוט, כל עוד אנחנו ממשיכים לעשות משהו שאנחנו טוענים שמזיק לנו זה אומר שבתוך תוכנו אנחנו מבינים שכרגע הוא נותן לנו יותר מאשר "לוקח". ככה אנחנו בנויים.
הפיתרון:
לשנות את האמונות שגורמות לנו לעמוד במקום ומונעות מאיתנו ליצור שינוי למרות שאנו רוצים בו.
מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון וסך החוויות שאספנו גרמו לנו להאמין ש"זה מה יש" ומכאן הביאו אותנו להוריד את הסטנדרט על פיו נחיה את חיינו ונממש אותם.
האמונה הכי חשובה שניתן להתחיל בה – לשנות את מה שאנחנו מאמינים שאנו ראויים לו. אם נדע שמגיע לנו הטוב ביותר, מה הסיכוי שנבחר במשהו שהוא פחות מכך?
למעשה, במקומות בהם אנחנו מרגישים שהתפשרנו נרגיש כאב ונמנע מעצמנו להיות מאושרים.
אם נאמין שאנחנו ראויים ליותר בקשרים שלנו, לא נכניס לחיינו אנשים שפוגעים בנו או נעצור אותם מיד כשהם יעשו זאת.
אם נאמין שמגיע לנו גוף בריא וחזק – נהיה בררניים יותר לגבי מה שאנחנו מכניסים לתוכו וכך הלאה.
אם נדבוק ברעיון שלעולם לא נשתנה, נישאר במָקום ונמשיך ליצור את אותה מציאות שגורמת לנו קושי.
איך מתחילים?
♦ תחילה, היי כנה עם עצמך. אל תספרי לעצמך סיפורים ש"המצב לא כזה נורא" כשהמציאות מראה אחרת. ככל שתתכחשי לדבר, כך תאריכי את הסבל שנגרם לך ממנו.
♦ אהבי את עצמך מספיק בשביל שתרצי לעשות שינוי. אם תאמיני שאת גם ככה לא ממש "שווה" למה שתרצי להשקיע בעצמך?
הכיני רשימה של כל מה שאת מאמינה שאת ראויה לו כולל כל הדברים שאת לא מוכנה לקבל יותר – יחס מזלזל מצד אחרים, מינוס קבוע בבנק, עודף משקל וכו'.
בחרי דבר אחד מהרשימה בו תרצי להתחיל והתחייבי ליצור בו שינוי. פרטי לעצמך איך השינוי הזה יכול לקרות כולל פעולות קטנות שאת יכולה להתחיל לעשות במיידי.
גם אם את מרגישה מיואשת או חסרת אונים בשלב זה בחייך, דעי שאין סיבה להמשיך ולסבול. הדרך לשמחה וסיפוק היא דרך ללא פשרות ויש להתמיד בה. אל תלקי את עצמך בימים בהם את מצליחה פחות – זה יוביל אותך לתסכול וירידה במוטיבציה ויחזיר אותך לאותה נקודה בה התחלת אם לא גרוע יותר…
לא משנה מה ההרגל או המצב אותו את רוצה לשנות, חשוב שתגדירי לעצמך למה את רוצה לעשות את השינוי. הסיבה צריכה להיות מספיק חזקה כדי לגרום לך להצליח להתקדם. אם לא מצאת סיבה מספיק ברורה ומשכנעת, זה לא יעבוד. זה אמור לשמש עבורך כעוגן גם בימים בהם תרגישי שאת מתקשה לדבוק בשינוי.
בין אם זה בכוחות עצמך או בקבלת עזרה מאחרים, מצאי את הדרך שלך לגרום לזה לעבוד. את חייבת את זה לעצמך.
שלך,
יפית.