שמת לב שלפעמים נראה, שככל שאת רוצה להגשים משהו בחייך – כך הוא מתרחק ממך?
את רוצה את הדבר הזה בכל ליבך, למעשה נראה שאת רוצה אותו יותר מכל דבר אחר בחייך כרגע, את משקיעה בו המון זמן ואנרגיה ו- כלום… איכשהו נראה שככל שאת רוצה אותו יותר, ככל שאת משקיעה בו יותר מחשבה ותשומת לב, כך את מצליחה פחות ופחות להגיע אליו…
למה זה קורה?!?
אנחנו רוצים דברים כל הזמן. למעשה, מהרגע שיצאנו לאוויר העולם הזה התחלנו לשאוף לדברים. בתחילה, כתינוקות רכים, הזדקקנו בעיקר למזון ולתחושות אהבה וביטחון. עם השנים התחלנו לשאוף ליותר.
חלק מהשאיפות שלנו היו פיזיות – בית גדול יותר, למצוא את עבודת חלומותינו, לרדת במשקל, ליצור זוגיות ועוד.
שאיפות אחרות היו קשורות לצורך להגשים את עצמנו, לחוש סיפוק ושמחה בחיים שלנו ולממש אותם במלואם.
תהא השאיפה אשר תהא, יש מכנה משותף אחד לכל התשוקות שלנו והוא – להרגיש טוב יותר עם עצמנו
אז איך ייתכן, שדווקא כשאנחנו רוצים ליצור משהו חדש בחיינו, או לשנות דבר מה קיים שכבר לא מיטיב עמנו וברור לנו לחלוטין שזה הדבר הנכון ביותר עבורנו ברגע זה, אנחנו בכל זאת לא מצליחים? למה זה פשוט לא הולך?
כי נקודת ההתחלה ממנה יצאנו להגשים את המטרה שלנו הייתה שונה.
האם את זוכרת רגע אחד בחייך בו הרגשת ששום דבר לא יכול לעצור אותך? למעשה זה היה כל כך מובן מאליו שאפילו לא היית צריכה לחשוב או להגיד את זה לעצמך? באותו רגע פשוט ידעת. לא היית זקוקה לשכנוע עצמי ובטח לא למישהו מבחוץ שיגיד לך את מה שכבר ברור לך – את הולכת לעשות את זה ואת הולכת להצליח. לא הופתעת כלל שזה מה שאכן קרה.
הוודאות הפנימית שלך באותו רגע הייתה מוחלטת ואיכשהו היה נראה שהכול פשוט זורם.
ישנם שני גורמים עיקריים שיכריעו האם נצליח להגיע למטרה שלנו או לא:
1. מה שאנחנו מאמינים על עצמנו
הרבה פעמים אנחנו אומרים שאנחנו רוצים משהו אבל בתוך תוכנו אנחנו לא באמת מאמינים שזה אפשרי עבורנו. לדוגמה – אני מאוד רוצה לקבל קידום בעבודה אבל בתוך תוכי חוששת מאוד שלא אעמוד בציפיות. ברגע שיש סתירה פנימית מסוג זה, מה שיכריע זה "הקול החזק ביותר" שנשמע בתוכנו ולו נבחר להקשיב.
לא מצליחה להגיע למטרה שלך? בדקי עם עצמך היטב במה את באמת מאמינה.
2. מה שאנחנו מרגישים באותו רגע בו יצאנו להגשים את המטרה
יש שתי נקודות מוצא מהן אני יכולה לצאת ולהשיג משהו. הראשונה (והנפוצה ביותר לצערי) היא לרצות משהו כשאני בתחושה פנימית מתמדת של חוסר. חוסר באהבה, חוסר בכסף ועוד. זה דומה לרצון ליצור ארוחת גורמה כשרוב המרכיבים חסרים. מנקודת המוצא הזו אני ארגיש לא שלמה ואשקיע הרבה מאמץ כדי למשוך לחיי את מה שאני רוצה. במצב זה יש אפשרות גבוהה יותר שאכשל, או שאגיע ליעד כשאני מותשת וחסרת אנרגיה מהמאבק.
איך מזהים יציאה למטרה מתחושת "אין"? כשנראה שככל שאני רוצה את הדבר, כך הוא חומק ממני…
נקודת המוצא השנייה לעומת זאת, היא לצאת למטרה כשאני כבר בתחושה של "יש". אני מכירה במה שכבר ישנו בחיי, מודה על כך ורוצה להגביר עוד את תחושת ה"יש". מנקודת מוצא כזו דברים זורמים יותר בקלות מהסיבה הפשוטה – ברגע שאני מאמינה שכבר יש לי כל כך הרבה בחיי ואני יכולה רק להוסיף על זה, אין תחושה של מרדף או מאמץ בנוגע לשאר המטרות אותן אני רוצה להגשים.
הדבר העיקרי שני צריכה להשקיע בו הוא לשמר ולטפח את תחושת ה"יש". ככל שזה יהיה חזק יותר – כך אגיע למטרות שלי בקלות הולכת וגוברת.
אז מה איתך? מה את מאמינה על עצמך? מאיזו נקודת מוצא את יוצאת להגשים את החלומות שלך?
ספרי לי.
